לטלי –
בין כל החוויות והשיחות שלנו יחד, אני רוצה לספר לך משהו משמעותי, רגעים שבהם נגעת ללבי מאוד. אני מצטערת שאני לוקחת אותך ביום ההולדת שלך למקום של כאב וצער, אבל זה נראה לי שווה.
כשאבא שלי נפטר, הגעת אליי הבייתה, לשבעה. אנשים שמגיעים לשבעה נרתעים בדרך כלל משיחות על הפיל שבחדר, ומפטפטים על הא ועל דא, כל מה שעולה על דעתם ובלבד לא לדבר על הדבר עצמו. זוג חברים בדיוק סיפר איזה כיף היה להם בנסיעה האחרונה לסקי באיטליה. חברה הבטיחה לי מתכון לנשיקות המרנג שהביאה, והסבירה שחשוב לשים בדיוק 360 גרם סוכר לבן, לא פחות ולא יותר. שניים אחרים, שישבו בצד, ניצלו את הזמן ודיברו ביניהם על ענייני עבודה.
בזמן הזה אַתְּ, טלי, ישבתְּ ולא אמרת מילה, רק בכיתְּ. ישבתְּ, בכיתְּ ואחרי שעה נפרדתְּ והלכתְּ. מאז, לצערי, עברתי עוד שִבעות, וגם בהן לא אמרת מילה, רק ישבתְּ ובכיתְּ.
כל אחד יוכל ללמוד מזה על אישיותך לפי דרכו. בעיניי, בסיטואציה כזו, אין דבר ראוי, מחבק, אמיץ ויפה מהאופן שבו ניחמת אותי. תודה רבה.