תמיד יש פעם ראשונה
זוכרת את הפעם הראשונה בה פגשתי את טלי.
שנת 1995, אבא ז"ל, יורם ואני היינו בדרכנו חזרה מהברית של אלון, נרגשים ומאושרים. לבקשתו של יורם נסענו בכביש גהה ועצרנו בצומת ליד רעננה. וזאת למה? כדי לאסוף ידידה שלומדת איתו בטכניון.
אל המכונית נכנסה בחורה יפה וצעירה. לאחר שהתוודענו זה לזה, ולאחר שיחה קצרה, הכריעה העייפות את טלי והיא פשוט נרדמה.
במבואות חיפה הקיצה ופשוט השתלבה בשיחה תוך התנצלות שהיא לאחר שעות רבות של עבודה בקונדיטוריה.
מאז אותם ימים בקונדיטוריה הפכה טלי לקונדיטור ושפית - מפתיעה אותנו בכל הזדמנות מחדש. מאז אותה פגישה לא הפסקתי ללמוד ממנה תובנות על החיים - שאפשר ללמד ילדים לאכול ירקות בתנאי שיתחילו בשנתם הראשונה. שמותר ללכת בגרביים בלבד, גם ביום סגריר. שחשוב לשתות מים והרבה. כשהילדים קופצים בטרמפולינה או מנסים מתקן חדש בגן המשחקים ראו הוזהרתם - יש להמנע משימוש בפועל ז.ה.ר ובנטיותיו השונות - פעלים ושמות פועל כמו "היזהר", "בזהירות" יוצאים מהלקסיקון. כשמכינים עוגת גבינה אפשר לשים אותה בתנור כמו ילד באמבט של מים, ואם רוצים לשמור על תבניות נקיות - אין כמו שימוש בנייר אפייה.
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
אוהבת אראלה ❤️